מבוא

אחד מהנושאים המורכבים ביותר בתחום דיני הביטוח הלאומי בישראל הוא ההכרה במחלות מקצוע ובפגיעות מיקרוטראומה כתאונות עבודה. בעוד "מחלת מקצוע" מוגדרת באופן רשמי וברשימה סגורה בחוק הביטוח הלאומי, הגדרת מיקרוטראומה התפתחה דרך פסיקות בתי המשפט והפכה לכלי משפטי מרכזי להכרה בפגיעות עבודה חוזרות ונשנות.

מהי מחלת מקצוע?

מחלת מקצוע היא מחלה שנגרמת לעובד בשל חשיפה ממושכת לגורם סיכון במהלך העבודה. החוק בישראל, בסעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], מגדיר מחלות מקצוע באמצעות רשימה סגורה שמפורטת בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעות בעבודה).

הרשימה הסגורה של מחלות המקצוע כוללת:

1. מחלות הנגרמות מחשיפה לחומרים כימיים – כגון אסטמה או מחלות עור הנגרמות מחשיפה למתכות או חומרים מסוכנים.
2. מחלות זיהומיות – כמו שחפת אצל צוותים רפואיים או עובדים שנחשפים למחוללי זיהום.
3. פגיעות אורטופדיות מוכרות – כמו פגיעות כתוצאה מעבודה עם רעידות (לדוגמה, מחלת ויברציה הנגרמת מעבודה עם כלים רוטטים).
4. מחלות שמיעה ותפקוד חושים – כמו אובדן שמיעה כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש תעשייתי.

מחלות שלא כלולות ברשימה הסגורה אינן מוכרות כמחלות מקצוע, אך עשויות להיות מוכרות כפגיעות מיקרוטראומה, כפי שיוסבר להלן.

מהי מיקרוטראומה?

מיקרוטראומה היא עילת תביעה שמקורה בפסיקה ולא בחוק. בניגוד למחלות מקצוע, היא לא נקבעת על פי רשימה סגורה אלא מבוססת על דפוס עבודה ייחודי שגורם לנזק מצטבר לאורך זמן.

איך נוצרה ההגדרה המשפטית?

המושג "מיקרוטראומה" פותח על ידי בתי הדין לעבודה בישראל והחל להשתרש בשנות ה-80 וה-90, במיוחד בעקבות פסיקות בבג"ץ ובבית הדין הארצי לעבודה. המונח מתייחס לנזקים זעירים, החוזרים ונשנים לאורך זמן, שבסופו של דבר גורמים לנזק גופני מצטבר שניתן לקשור אותו לעבודה.

עקרונות ההכרה במיקרוטראומה

כדי להכיר בפגיעה כמיקרוטראומה, יש להוכיח מספר תנאים:

1. רצף פעולות דומות ומחזוריות בעבודה – העובד ביצע פעולה שחוזרת על עצמה באופן דומה ותדיר, והיא הגורמת לנזק.
2. נזק מצטבר – הנזק נבנה כתוצאה מאותן פעולות חוזרות ונשנות ולא מאירוע חד-פעמי.
3. קשר סיבתי ישיר – יש להוכיח קשר ישיר וברור בין העבודה לבין הנזק.

להלן דוגמאות נפוצות לפגיעות מיקרוטראומה המוכרות על ידי הביטוח הלאומי ובית הדין לאורך השני

• פגיעות אורתופדיות

 תסמונת התעלה הקרפלית (CTS)

• מהי הפגיעה?
  נזק עצבי בידיים הנגרם כתוצאה מתנועות חוזרות ונשנות של שורש כף היד, כמו הקלדה, שימוש בכלי עבודה רוטטים, או הפעלת לחץ ממושך על האזור.
• מי עשוי להיות מוכר?
  קלדנים, אנשי מחשוב, שפים, נגרים ועובדים טכניים המשתמשים בכלים ידניים וכדו'

ב. פגיעות בגב התחתון

• מהי הפגיעה?
  נזק מצטבר לעמוד השדרה, בדרך כלל כתוצאה מהרמת משאות כבדים באופן קבוע או נהיגה ממושכת בכלי רכב על דרכים משובשות.
• מי עשוי להיות מוכר?
  סבלים, נהגי משאיות, עובדים בתחום הבנייה או במחסנים וכדו'

ג. דלקת בגידי הכתף (Tendinitis)

• מהי הפגיעה?
  דלקת ונזק לרקמות הרכות באזור הכתף, הנגרמות מתנועות חוזרות ונשנות של הרמת הידיים מעל הראש.
• מי עשוי להיות מוכר?
  צבעים, חשמלאים, פועלי בניין ועובדים בתעשיית המזון וכדו'

ד. דלקת במפרק – טניס אלבו – דלקת בגיד האלבו (Lateral Epicondylitis). 

מהי הפגיעה ?

• טניס אלבו הוא מצב שבו יש דלקת או נזק לגיד המתחבר לשרירים בחלק החיצוני של המרפק. הפגיעה מתרחשת עקב מאמץ חוזר ונשנה המוביל לשחיקה ו/או דלקת בגידים. במקרים של טניס אלבו, הפגיעה היא לא תוצאה של אירוע חד-פעמי, אלא ממאמץ מצטבר המוביל להיווצרות דלקת בגיד.
• מי עשוי להיות מוכר ?

רתכים, נגרים, אנשי מחשב, עובדים בתעשיית המזון ספורטי גלוף, כל עבודה עם מכשירים רוטטים וכדו'

• פגיעות שמיעה

א. אובדן שמיעה כתוצאה מחשיפה לרעש ממושך

• מהי הפגיעה?
  ירידה הדרגתית בשמיעה כתוצאה מחשיפה ממושכת לרעש גבוה במקום העבודה, כמו רעשי מכונות או כלי עבודה.
• מי עשוי להיות מוכר?
  עובדי מפעלים, נגרים, רתכים ועובדים בתעשיית המתכת.
• פסיקה רלוונטית:
  בפרשת וייסמן נ' המוסד לביטוח לאומי, בית הדין הכיר בפגיעת שמיעה אצל רתך שעבד במשך שנים במפעל רועש.

• פגיעות כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים

א. מחלות עור

• מהי הפגיעה?
  דלקות עור כרוניות, גירויים או רגישויות המתפתחות מחשיפה לחומרים כימיים מזיקים.
• מי עשוי להיות מוכר?
  עובדים בתעשיית הכימיה, רוקחים, עובדי ניקיון ועובדים עם צבעים או ממיסים.

• ב. מחלות נשימה

• מהי הפגיעה?
  פגיעה בריאות או בדרכי הנשימה, כמו ברונכיטיס כרונית או אסתמה, כתוצאה מחשיפה לאבק תעשייתי או חומרים כימיים.
• מי עשוי להיות מוכר?
  עובדי תעשייה כבדה, מסגרים, עובדי ייצור בטון, וצובעים העובדים בסביבה עתירת כימיקלים.

• פגיעות צוואר ועיניים

א. כאבי צוואר כרוניים (Cervical Pain)

• מהי הפגיעה?
  שחיקה או נזק לחוליות הצוואר, כתוצאה מתנוחות עבודה ממושכות, כגון ישיבה מול מחשב או ביצוע תנועות חוזרות של הצוואר.
• מי עשוי להיות מוכר?
  קלדנים, מתכנתי מחשבים, אנשי שירות לקוחות, או נהגים מקצועיים.

ב. פגיעות עיניים כתוצאה מחשיפה לתאורה או קרינה

• מהי הפגיעה?
  נזקים בעיניים כתוצאה מחשיפה ממושכת לקרינה, תאורה חזקה או עבודה עם מסכים ללא הגנה מספקת.
• מי עשוי להיות מוכר?
  עובדים במעבדות, רתכים, טכנאים העוסקים בריתוך או בלייזר.

5. פגיעות הקשורות לעומס פיזי

א. שחיקת ברכיים (Knee Osteoarthritis)

• מהי הפגיעה?
  שחיקה במפרק הברך הנגרמת כתוצאה מעמידה ממושכת או עבודה הדורשת כפיפה חוזרת ונשנית של הברכיים.
• מי עשוי להיות מוכר?
  קבלני בניין, גננים, ומורים העומדים שעות רבות.

ב. שינוים ניוונים בכפות רגליים וכפות ידים כרוניים

• מהי הפגיעה?
  דלקות או כאבים כרוניים בכפות הרגליים או כפות ידים שנגרמים מעמידה ממושכת או הליכה מרובה כחלק מהעבודה או משימוש מסיבי בידיים
• מי עשוי להיות מוכר?
  מכונאים, מוסכניקים, מהגי חלוקה ועוד

דוגמאות להכרה בפגיעות מיקרוטראומה בפסיקה

1. בית הדין הארצי לעבודה הכיר בנהג משאית שסבל מכאבי גב כתוצאה מנסיעה ממושכת על דרכים משובשות. בית הדין קבע שהרעידות החוזרות ונשנות במהלך העבודה גרמו לנזק מצטבר.
2. פועל שעסק בריתוך והתלונן על אובדן שמיעה קיבל הכרה בפגיעה על סמך חשיפה ממושכת לרעש, תוך הבנה שהנזק התפתח כתוצאה מחשיפה יומיומית.

אתגרים בהוכחת תביעות מיקרוטראומה

תביעות להכרה במיקרוטראומה דורשות התמודדות עם אתגרים ראייתיים ומשפטיים: לפעמים צריך לספק ראיות על אופי העבודה ועל הפעולות המחזוריות, לעיתים קיים קושי בהוכחת תדירות הפעולות, כי הן התבצעו ברציפות ובאופן משמעותי מספיק כדי לגרום לנזק ולעיתים יש קושי להראות  את קשר הסיבתי בין הנזק הרפואי לעבודה. 

שלבי קביעת דרגת הנכות

1. הגשת תביעה להכרה בפגיעה בעבודה
   יש להגיש לביטוח הלאומי תביעה להכרה במחלה או בפגיעה כ"תאונת עבודה". לאחר שהפגיעה מוכרת, התובע מופנה לוועדה רפואית.
2. הוועדה הרפואית
   הוועדה בוחנת את מצבו הרפואי של המבוטח, בהתבסס על מסמכים רפואיים, בדיקות וחוות דעת. בהתאם למצבו, נקבעת לו דרגת נכות לפי תקנות הביטוח הלאומי.

דרגות הנכות וזכויות הנפגע

1. נכות זמנית
   במקרים שבהם הנזק עדיין בתהליך החלמה או שההשפעה על התפקוד אינה ברורה, תיתכן קביעה של נכות זמנית.
   • נכות זמנית מאפשרת קבלת דמי פגיעה לתקופה מוגבלת.
2. נכות קבועה
   אם נקבע שמצבו הרפואי של הנפגע קבוע ואינו צפוי להשתפר, הוועדה הרפואית קובעת נכות צמיתה (קבועה).

השפעת אחוזי הנכות על הזכויות:

• נכות בשיעור של 9% ומטה
  הפגיעה אינה מזכה בפיצוי כספי, אך הנפגע עדיין עשוי להיות זכאי לטיפול רפואי באמצעות קופת החולים.
• נכות בשיעור של 10%-19%
  הנפגע זכאי למענק חד-פעמי שמחושב לפי שכרו, דרגת הנכות שנקבעה וגילו.
• נכות בשיעור של 20% ומעלה
  במקרים אלו, הנפגע זכאי לקצבה חודשית לכל חייו. גובה הקצבה נקבע לפי שכרו של הנפגע, דרגת הנכות וגילו. בנוסף, ניתנות זכויות נלוות כמו שיקום מקצועי, עזרה בבית והטבות נוספות.

סיכום והמלצות

הכרה בפגיעות עבודה הנובעות ממיקרוטראומה או מחלות מקצוע דורשת הבנה מעמיקה של החוק ושל הפסיקה, מיקרוטראומה היא כלי משפטי חשוב המאפשר לעובדים לקבל הכרה בפגיעות שאינן נגרמות באירוע חד-פעמי, אלא מתהליכים מצטברים לאורך זמן. תביעות אלו מחייבות הוכחת דפוסי עבודה חוזרים ונשנים, נזק גופני מצטבר, וקשר סיבתי לעבודה, לכן מומלץ לעובדים שנפגעו להתייעץ עם עורך דין מומחה בתחום הביטוח הלאומי, כדי להבטיח שהזכויות שלהם ימומשו במלואן.

טיפול נכון בתביעה מול הביטוח הלאומי עשוי להגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה. עם הידע והניסיון הנכון, ניתן להוכיח את הקשר בין העבודה לנזק ולמצות את כל הזכויות שמגיעות לעובד.

אם אתם מתמודדים עם פגיעה בעבודה של מחלת מקצוע או מיקרוטראומה אל תלכו לבד, פנו אלינו לייעוץ מקצועי!